משרד הכלכלה מפרסם מזה מספר שנים את המגמה החדשה במסדרונותיו: הנגשה של שירותיו בקבלת סיוע למפעלי תעשייה בפריפריה . המשרד פועל בשיתוף פעולה הדוק עם ארגונים שונים ליישום החלטה זו , ובכלל זה התאחדות התעשיינים, במטרה לפשט ולייעל את הממשק של התעשייה מולו, בדגש על הבירוקרטיה הרבה שמחייבת את המפעלים לצלוח בקבלתו של הסיוע הנכסף.
מה קורה בשטח?
מי שמכיר את המסלולים השונים שדרכם ניתן לקבל סיוע לתעשיה בפריפריה, יודע שאין בפועל גוף הומוגני יחיד שנקרא “משרד הכלכלה”, אלא כזה שמחולק למספר רשויות, שכל אחת מהן אחראית על תחום ספציפי במסלולים שונים. קיימות רשויות שונות, כגון: הרשות לעסקים קטנים ובינוניים, הרשות לחדשנות, רשות ההשקעות ועוד. השוני בין הרשויות השונות הוא רב, מהירות התגובה יכולה לנוע ממספר חודשים ספורים עד קבלת תשובה לבקשה לסיוע באחת, ועד שנה או יותר באחרת. העומס הבירוקרטי שונה גם הוא מרשות לרשות.
בחלק מהרשויות, התהליך הבירוקרטי הוא אכן נגיש יחסית גם אם כרוך במידה לא מבוטלת של השקעה בניירת ובתהליכי אישר , וברשות אחרת התהליך בירוקרטי ארוך ומייגע. ברובו לא בהר, הוא יכול להמשך שנה ואף יותר מזה. לעיתים נשאלת השאלה, מה יעשה מפעל תעשייה בפריפריה שהגיש בקשה לתוכנית של 3 שנים, וקיבל תשובה לאחר שנה וחצי? למעשה כבר היה אמור להיות עמוק בתוך המימוש של חצי מהתוכנית! העניינים מסתבכים עוד יותר כאשר בחלק מהמסלולים מופעל לחץ על ידי בעלי עניין שונים ששותפים למהלך התוויית מסלולי הסיוע (כגון התאחדות התעשיינים), לעלות את רף התנאים המקדימים לקבלת הסיוע, כך שעיקר הסיוע יועבר למפעלים גדולים יותר, מה שמקשה מאוד על מפעלים קטנים לקבל נתח מהתקציבים שאושרו. למפעלים הקטנים קיימת עוד נחיתות משמעותית בתהליכי קבלת הסיוע. הנחיתות הזו נובעת מעצם העובדה שלרוב המפעלים הקטנים אין מנהל כספים במפעל, ובהתאם לא קיימת היכולת להתמודד עם השאלונים הארוכים והתהליכים הבירוקרטים הארוכים שכרוכים בקבלת האישור הנכסף.
למה זה גורם?
מניסיוננו רב השנים מול התעשייה לסוגיה בעיקר בפריפריה, ומעבודה מול משרד הכלכלה על רשויותיו הרבות, קיים קושי לא מבוטל בממשק של העבודה מולו. הסיסמאות של ההנגשה של השירותים, קיומם של כנסים רבי משתתפים בהם מציגים את השירותים, פרסומים בעיתונים ועוד הם כמובן מהלכים חשובים כשלעצמם, אבל לא פותרים את בעיית “המייל האחרון” בתהליכים אלו, ולא ממש מנגישים את תקציבי הסיוע באופן מספק למפעלי התעשיה בפריפריה, בעיקר לאלו הקטנים והבינוניים.
