רשות ההשקעות שאחראית על מימוש החוק לעידוד השקעות הון (מסלול “מענקים” בלשון התעשיינים), מתכננת לבצע מספר שינויים בחוק לעידוד השקעות הון. החוק הוותיק הזה תומך במפעלים מוטי ייצוא בפריפריה. השינויים מותנים באישורה של הממשלה הבאה (ולכן כנראה יאושרו רק בשנת 2020 ).
מה יכללו השינויים המתכוננים ואיך הם ישפיעו על מפעלי התעשייה בפריפריה לאחר אישורם?
ראשית, תורחב ההגדרה של “מפעלי תעשייה” כך שיכללו בהגדרה זו גם מפעלים בתחום הביוטכנולוגיה.מפעלים אלו אינם יצרנים “מסורתיים” אלא פועלים בתחומים קרובים לתחומי הבריאות. כתוצאה מכך שמפעלים שעד כה לא יכלו להנות ממסלול זה יוכלו להגיש בקשות. בנוסף, יתווספו לרשימה עסקים שפועלים בתחומים עם פוטנציאל צמיחה משמעותי כגון רכב אוטונומי, בינה מלאכותית, ביג דאטא ועוד.
שינוי נוסף תהיה האפשרות לבקש הארכה בתקופת מימוש המענק בשנה ואף שנתיים נוספות. כעת תקופה זו יכולה להיות עד 5 שנים. ניתן לבקש הערכה כאשר המימוש מתעכב עקב קשיים בירוקראטיים. מיקרים אלו נפוצים (לצערנו) בתחום התעשייה. זה קורה בעיקר כאשר המפעל ממתין לאישור בנייה מוועדות הבנייה / מנהל מקרקעי ישראל. אנו נתקלנו במקרים שהתמשכו אף 7 ויותר שנים מעבר למה שתוכנן. מיקרים נוספים בהם נתקלנו בעיכובים משמעותיים במפעלי תעשייה, הם אישורים של רשויות לתשתיות. מדובר באישורים של מערכות כיבוי האש, אישור מהרשות המקומית להפעלת המפעל, היתרים של איכות הסביבה ועוד.
שינויים נוספים הם הוספה של מספר אזורי תעשייה בפריפריה שעד כה לא נכללו בחוק ולא יכלו להגיש בקשה למענקים. מדובר על אזורי תעשייה ספציפיים שרשות ההשקעות מעוניינת בפיתוחם (כגון אשקלון ואודם).
שינוי נוסף הוא הכרה בהכנסות של מפעלים שמקבלים את התמורה ממכירות במטבע חוץ שאינו שקל. זאת במטרה להקל על מפעלים שלא מבצעים המרה של תקבולי המט”ח שלהם לשקלים.
אז איך זה משפיע על מפעלי תעשיה בפריפריה ?
ההרחבות האלו יאפשרו ליותר מפעלים “להתמודד” על התקציב שיוקצה למסלול מענקים החל משנת 2020 ואילך. בעיקר השינויים מכוונים למפעלים שמוגדרים כיצואנים (מעל 25% ממכירותיהם הם ייצוא). השאלה היא, האם תקציבים אלו יוגדלו כתוצאה מכך? ההנחה שלנו שלא, רשות ההשקעות עשויה לחלק אותו התקציב בין יותר מפעלים פוטנציאליים. זה עלול לפחית את אחוזי האישור של הבקשות שיוגשו בעתיד לרשות ההשקעות במסלול זה.
